פורמן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

התובע, יליד 1952, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 1.10.07 בעת שעצר את רכבו בחניון כשהוא ממתין להכנס לחניה, ורכב שנסע לפניו החל בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובע.

למחרת היום, שכאביו גברו, פנה התובע לקבלת טיפול רפואי ורופא קופת החולים שבדק אותו מצא רגישות למישוש בעמ"ש מותני ימני.

לאחר שלושה שבועות, ביום 21.10.07, פנה שוב התובע לרופא קופת החולים אר בעקבות תלונותיו החוזרות על כאבים, הפנה אותו לקבל טיפול פיזיוטרפי, אותו אכן קיבל התובע (סדרה של 12 טיפולים שמתוכם בוצעו 10 טיפולים).

לטענת התובע הוא ממשיך לסבול מכאבים בעמ"ש מותני בגינם הוא נוטל משככי כאבים. כמו כן נטען על ידו כי על אף שלא נגרמה לו נכות כתוצאה מהתאונה, ועל אף שלא הוכח הפסד השתכרות בעבר, יש מקום לפסוק הפסד השתכרות לעתיד לאור גילו של התובע ועבודתו כאיש תחזוקה וזאת על סמך האמור בע"א 146/87 כץ נ' רוזנברג, פ"ד מג(3) 421.

אינני מקבלת טענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בהעדר "נזק גוף" כפי שזה מוגדר בסעיף 1 לחוק הפלת"ד. אכן לא נמצא כל ממצא אובייקטיבי בבדיקות שבוצעו לתובע, והטיפול הפיזיוטרפי שניתן לו, ניתן אך בשל כאבים עליהם התלונן (כאשר התלונה חזרה שלושה שבועות לאחר התאונה), אולם אין בכך לשלול את תלונות התובע מכל וכל ולהביא למסקנה, אליה הגיעה הנתבעת, כי מדובר בתלונות סרק ואמירת כזבים לצורך קבלת הפיצוי.

יחד עם זאת אין כל ספק כי מדובר בפגיעה קלה יותר דבר הנלמד הן מדלות התיעוד הרפואי והן מתיאור נסיבות התאונה.

לאור כל האמור לעיל אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 2,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 700 ₪ בצירוף מע"מ והחזר האגרה ששולמה על ידו בסך של 600 ₪.

אוסיף כי צודק התובע כי התנהלות הנתבעת בעניינו של התובע (עד למתן ההסכמה להסדר הדיוני) לא היתה ראויה שכן דחיית תביעתו בטענה כי אין מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק היתה שגויה ועל אף כל פניות ב"כ התובע לא הסכימה הנתבעת לשנות את עמדתה אלא לאחר הגשת התביעה והעמדת הדברים על דיוקם על ידי ביהמ"ש. אלא שאין בכך להביא לחיוב הנתבעת בסכומים שהתובע אינו זכאי להם על פי החוק, אולם אין ספק כי התנהלות זו מכבידה על מערכת המשפט, ומרבה בהוצאות מיותרות לכל הצדדים ובשל כך מצאתי לנכון לפסוק לתובע שכ"ט חריג כאמור לעיל.

ניתן היום, כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: